נוהג הוא בעולם חברות האשראי החוץ בנקאי, ליתן שירותי הלוואות וסליקה ללקוחותיהם. הפוטנציאל הגלום במתן שירותי סליקה והלוואות הינו ברור, שכן, שירותים אלו מחוייבים בחיוביי ריבית, בהתאם לשיקול דעתה של מנפיקת כרטיס האשראי, ובעת חיוב החיוב החודשי, בעצם מגולמים גם חיובי ריבית. ההטעיה שעלולה להיווצר במצב דברים זה היא כי במעמד ההצטרפות לכרטיס האשראי, שבדרך כלל מלווה במתנה מפתה בשווי של כמה עשרות שקלים, חברות האשראי, באופן מכוון, מטעה את הלקוח הפוטנציאלי ולא מעדכנת אותו אודות תנאי כרטיס האשראי, ובפרט על קיומה של ברירת המחדל בדבר תשלום נדחה בשיטה מסויימת המחייבת אותו ריבית גבוהה על המסלול הנבחר כברירת מחדל ועל פריסת התשלומים המבוצעת בו. כך שהלכה למעשה לא ניתנת ללקוח אפשרות אמיתית להבין את תנאי האשראי ומסלולי האשראי אליהם הוא מקושר. גם כאשר נשלחים טפסי ההצטרפות בדואר האלקטרוני, לאחר שהלקוח אישר בחתימת ידו על הודעת אס אמ אס או במכשיר האלקטרוני של המשווק, אלו מסורבלים ועמוסים בפרטים ובדרך כלל אלו כלל לא נקראים על ידי הלקוח. בפועל, הלקוח הכניס עצמו לתכנית אשראי שהיא מעין מתן "הלוואה" לצורך העסקה שבוצעה בכרטיס האשראי, כך שניתן יהיה לפרוס את החיוב לתשלומים ואף לדחותם למועד אחר, כשברירת המחדל הינה פריסה בחיוב ריבית גבוהה.

אולם, הוראות החוק, המחייבות את חברת האשראי לשלוח את ההסכמים ואת שיעורי הריבית, הגם שאלו ארוכים, כל עוד נשלחו ההסכמים והם מכילים את מלוא הפרטים הנדרשים לפי החוק, הרי שחברת האשראי מילאה את חובותיה בהתאם להוראות החוק השונות לדוגמא: לפי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992) (להלן: "כללי הגילוי הנאות"), תקנות כרטיסי החיוב, חוק פיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו – 2016 הקובע את הצורך במתן רישיון למתן אשראי. (יצוין כי החל מיום 14.10.20 חל חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 תחת חוק כרטיסי חיוב, כאשר החוק החדש כולל הוראות ספציפיות לגבי גילוי נאות ואיסור הטעיה, שהיו קיימות קודם לכן מכוח עקרון חובת הגילוי הקבוע בהוראות דין אחרות). 

כך, שמרגע שנשלחו ההסכמים בדואר אלקטרוני שאושר על ידי הלקוח הפוטנציאלי, הגם שלא קרא אותם, והגם שאלו ארוכים ומכילים הרבה פרטים, הרי שלא ניתן לטעון שבוצעה הטעייה על ידי חברת האשראי.