חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, נחקק בכדי להגדיר את הכללים והנהלים לכניסה, שהייה ועזיבה של אזרחים זרים במדינת ישראל. המטרה המרכזית של החוק היא בראש ובראשונה להגן על ביטחון התושבים והאזרחים במדינה ולמנוע כניסה של אנשים העלולים לסכן את ביטחונה. מטרות חשובות נוספות שהחוק נותן להן מענה הן שמירה על הסדר הציבורי, הגנה על בריאות הציבור ע״י מניעת הכניסה של אנשים העלולים להפיץ מחלות ושמירה על יציבות הכלכלה ע״י מניעה של כניסת עובדים זרים או שוהים בלתי חוקיים. 

כל מדינה רשאית לנהל את אזרחיה או ליתר דיוק לקבוע מי הם אזרחיה ומה מגדיר אותם. כך למשל מדינות מערביות שונות מגדירות את אזרחיה כמי שזכאים לקבל רשיון תושבות בכפוף לתנאים שונים הקשורים לגובה הכנסה, נישואין לאזרח המדינה ומגבלת גיל. כך מבחנת גם מידת העוינות הקיימת בין מדינות שונות ואת הזכות לאסור כניסה של אזרחי מדינת אויב לתחומי המדינה ולהיפך.

לעיתים יש לבחון מצבי קיצון שונים, המחייבים היתר כניסה, למשל במקרים של איחוד משפחות או למשל פליטים שונים מאיזורי לחימה או מוכי רעב ומחלות.

לשם כך, בעת ביסוס התנאים לכניסה למדינה יש לבחון את ההיבטים ההומניטריים, הכלכליים, הצבאיים והביטחוניים על מנת למנוע מצב בו ייפגעו עקרונות יסוד של אנושיות בסיסית דוגמת חמלה, שמירה על בטחון אישי ומניעת אפליה פסולה.

דוגמא לבעייתיות הקיימת, היא ההתמודדות של חוקים המגבילים, למשל חוק הכניסה לישראל מחד ומאידך חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ציבוריים התשס"א 2001, הקובע כי אפליה יכולה להתקיים מחמת גזע דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא ועוד. מה הם אם כן העקרונות המנחים בעת חקיקת חוק המגביל חופש תנועה של אדם? 

פרופ' יובל נח הררי, בספרו "21 מחשבות על המאה ה 21" כותב: לפני מאה שנים האירופים הניחו כמובן מאליו שכמה גזעים אנושיים – ובפרט הגזע הלבן – עליונים מטבעם על גזעים אחרים. אחרי 1945 דעות אלו נעשו מוקצות מחמת מיאוס. גזענות נתפסה לא רק כמושחתת מוסרית, אלא גן כשגויה מדעית". 

ההתמודדות בישראל עם הניגודיות של הצורך בשמירה על המדינה וערכיה ומאידך הצורך להימנע מאפליה פסולה, נעשית באמצעות איזון המתח באמצעות שקיפות מוגברת והגדרת נהלים ברורים ושקופים למניעת הכניסה לישראל, כמו גם הבהרת הזכויות של שוהים זרים. 

כך, במסגרת האיזונים נחקק חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשפ"ב 2022, במטרה להגביל את האפשרות קבלת רשיון ישיבה בישראל גם למי שהינם תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה, כמו גם האפשרות לחרוג מהכללים ולאפשר מתן אישורים ורשיונות לתושבים אלו יישום איזונים אלו חשוב ביותר על שמירה של ערכיה היהודיים של המדינה המבטאים את החמלה כלפי הגר ואהבת הזולת באשר הוא.

על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במהלך שנת 2023 הגיעו לישראל כ-73,000 עולים חדשים ממדינות חבר העמים בעקבות המלחמה באוקראינה. במהלך השנה הוגשו סה״כ כ- 57,000 בקשות לכניסה לישראל ע״י עולים חדשים וזרים מבקשי מקלט המהווים כ-20% מסך הבקשות שהוגשו בשנה זו, עליה של כ-33% בהשוואה לשנה הקודמת. מתוך סך הפניות, כ-5,500 פניות נדחו ע״י רשויות הגבול ואלו נאלצו לחזור למדינות המוצא שלהם.

המספרים מצביעים על גידול משמעותי בכמות הבקשות לאשרת כניסה ומדגיש את הצורך בבחינה קבועה ושיטתית של אמצעי הבקרה והוויסות של בקשות אלו על מנת להתמודד עם ריבוי הפניות ולהבטיח טיפול הולם ומהיר במבקשי המקלט, ופליטים אחרים, תוך שמירה על איזון בין צרכי הביטחון הלאומיים לזכויות אדם.