הדילמה סביב צוואות וירושות מעוררת עניין רב. אולם, לצד הצוואה, קיימת אופציה נוספת, גמישה ועוצמתית, המאפשרת שליטה רבה יותר על גורל נכסיו של האדם גם טרם לכתו לבית עולמו וגם לאחר מכן!  הנאמנות. להלן תובא ההשוואה, בין האפשרויות השונות העומדות בפני המוריש.

הנאמנות היא הסדר משפטי שבו אדם אחד (הממנה) מעביר נכסים לאדם אחר (הנאמן) לטובת אדם שלישי (הנהנה). הנאמן, הפועל על פי ההוראות המפורטות במסמך הנאמנות, מנהל את הנכסים לטובת הנהנים כאמור גם בעוד הממנה בחיים (לפי שיקול דעתו של הממנה). חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, מספק מסגרת חוקית להעברת נכסים באמצעות נאמן, שיכול לפעול בהתאם להוראות המוריש על מנת להבטיח שמירה על הנכסים שלו עבור המוטבים המיועדים. 

מנגד, הצוואה נחשבת הכלי המוכר והנפוץ ביותר לניהול עזבונות ומהווה את הכלי המשפטי המרכזי להורשה. הצוואה מוגבלת לפי חוק הירושה התשכ"ה 1965, ואך ורק לפיו היא פועלת, בכפיפות לחוקים אחרים. יחד עם זאת, חשוב להכיר כי שילוב נאמנות בתכנון העיזבון עשוי לספק פתרונות מותאמים למקרים מורכבים יותר ולאפשר אלטרנטיבה גמישה במקרים אלו.

מה כדאי אם כך, נאמנות או צוואה? 

צוואה היא כלי מסורתי נפוץ לחלוקת רכוש לאחר שאדם נפטר, אך היא מלווה לא אחת בקשיים פרקטיים. לדוגמא, צוואות עשויות להיות חשופות להתנגדויות משפטיות, לדרישת צו קיום צוואה, וכן למורכבויות רגשיות בין היורשים. במקרים אלה, שימוש בנאמנות יכול להוות כלי גמיש המאפשר למוריש שליטה לאורך זמן, אפילו לאחר מותו, על דרך ניהול הנכסים והעברת השליטה בהם.

כך למשל, נדון מקרה בו המוריש בחר ליצור קרן נאמנות במסגרת צוואתו. מטרת המהלך הייתה לעקוף מגבלות מסוימות בחוק הירושה, כדוגמת סעיף 42 לחוק הירושה, המתייחס לתנאים להעברת זכויות בירושה. בית המשפט בחן את חוקיות השימוש בנאמנות ככלי להורשת רכוש ולניהולו לאחר מות המוריש, תוך שהוא בוחן את פרשנות הצוואה דרך הפריזמה של חוק הנאמנות. פסק הדין קבע כי ניתן להשתמש בנאמנות כדי לשמר שליטה על הנכסים ולהפחית את הסיכון להתנגדויות משפטיות מצד היורשים, ובכך לסייע במימוש רצון המוריש בצורה גמישה יותר.

נחזור לשאלה מה עדיף, נאמנות או צוואה? ניתן, ואף רצוי, לשלב בין השתיים כדי לבנות תכנון עיזבון מקיף ומותאם אישית. בעוד שצוואות מהוות את הכלי המרכזי להורשה, נאמנות מציעה גמישות גבוהה יותר, במיוחד בתחום הנדל"ן, ומאפשרת למוריש להבטיח ניהול רציף, הוגן ומבוקר של הנכסים שלו גם לאחר מותו. הבחירה בנאמנות לצד צוואה יכולה לספק פתרונות יעילים ומותאמים לצרכים האישיים של כל מוריש, תוך הפחתת הסיכון למחלוקות משפחתיות ולסכסוכים משפטיים עתידיים.

נדל"ן ונאמנות – שילוב אסטרטגי 

אם נתבונן על חוק הנאמנות ביחס להורשה של נכסי נדל״ן, השימוש בנאמנות בתחום הנדל"ן יכול לסייע במיוחד במקרים בהם המוריש מעוניין לשמר את הנכס כחלק מתכנון משפחתי ארוך טווח, או לחלופין למנוע את מכירתו ע״י היורשים בשלב מוקדם. בפועל, נאמנות המוקמת לצורך ניהול נדל"ן מאפשרת להפקיד את הנכס בידיים מקצועיות ולנהל אותו לטובת השאת רווחים לכלל היורשים. במקרים בהם הנכס משמש כמקור הכנסה עיקרי, חוק הנאמנות יתגלה ככלי נוח וחשוב במיוחד. בית המשפט העליון הדגיש את הגמישות והיתרונות של השארת הנכס תחת ניהול נאמן מקצועי, כזה המבטיח שהנכס לא יימכר בשלב מוקדם ושיושגו ממנו רווחים לטובת כלל היורשים. באמצעות כך, ניתן להבטיח שמטרות המוריש יישמרו גם לאחר מותו.

נאמנות מול צוואה – יתרונות וחסרונות 

כך, הנאמנות היא כלי משפטי רב-עוצמה המאפשר תכנון עיזבון גמיש בהתאמה אישית. על ידי הבנת היתרונות והאפשרויות שהיא מציעה, ניתן להבטיח העברה יעילה ומותאמת של נכסים לדורות הבאים. עבור בעלי עסקים משפחתיים, נאמנות יכולה להיות פתרון מצוין להבטחת המשכיות העסק מדור לדור. היא מאפשרת להעביר את השליטה בעסק לדור הבא בצורה מסודרת ומתוכננת, תוך שמירה על יציבות העסק והגנה על האינטרסים של כל השותפים.