בניית המשכן שהחלה בפרשת שמות מציבה בפנינו אתגר לא פשוט, מתי הוקם המשכן, וליתר דיוק מתי היו ימי המילואים, מתי הקריבו הנשיאים ומתי בסופו של דבר המשכן התחיל "לפעול".

בויקרא ח, ב "קח את אהרון" – רש"י, בפירושו קובע שזו הפרשה נאמרה קודם הקמת המשכן שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ולכן לקיחת אהרון ובניו היתה קודם הקמת המשכן ורק לאחר מכן הוקם המשכן.

רמבן על המקום גורס כי אין זה נכון לומר אין מוקדם ומאוחר בתורה אלא כג באדר הוקם המשכן, ומיד ציווה אותו על מעשה הקרבנות, כדי שביום השמיני הוא רח ניסן ידעו את עבודת הקרבנות לכן אין צורך באין מוקדם ומאוחר בתורה.  – כך רמבן.

אבן עזרא שמות מ, ב "ביום" – מחלוקת – י"א כי יום שמיני למילואים היה רח ניסן והוצרכו לומר כי בכג אדר הקים את המשכן והוא יום תחילת המילואים היה משה סותרו ובונהו לכהנים. וה' ציווה שברח ניסן יוקם המשכן ולא יפרק את הנסיעה של המשכן. אבל מקשה מס' קושיות מדוע אין זה הגיוני שזה רח ניסן שכן למה ביום זה לא פרט את קרבנות ראש חודש למשל, שני פרים ואיל אחד ושבעה כבשים?!. 

לכן המשכן הראשון הקימוהו בחודש ניסן א בו. והושלמה חנוכה המזבח לאחר 19 יום! וישראל לא חגגו את הפסח במדבר אלא רק יום אחד! ולא שמרו את חג המצות!.