הקלות המס כבר אושרו, תכניות הסיוע עברו מתכנון לביצוע ועבודות השיקום כבר החלו: אלו הצעדים הרגולטוריים שנקטה ממשלת ישראל כדי לזרז את תהליכי הבנייה ולאפשר התאוששות מהירה של שוק הנדל״ן בעקבות המלחמה.

עוד רבות ידובר על השביעי באוקטובר וההשלכות חסרות התקדים של המלחמה על כלל תחומי החיים. שוק הנדל״ן היה הראשון להיפגע מהמצב המדיני, הביטחוני והכלכלי החדש שנוצר, בעיצומה של תנופת צמיחה שנקטעה באחת. הביקוש לנדל״ן הגיע לשיא, מחירי הנכסים הוסיפו לעלות בעקביות והיקף התחלות הבנייה גדל לאין שיעור בהשוואה לשנים קודמות. נדמה כי שוק הנדל״ן הישראלי היה בדיוק במגמת התאוששות מואצת לאחר משבר הקורונה – ואז הגיעה המלחמה. 

יתכן, שזו הזדמנות לעשות חשבון נפש מדוע לאורך השנים הסתמכנו על כח עבודה ערבי ולא עברי בתחום הבניה. כעת, משנחשף פרצופם האמיתי של תושבי הגדה ובעיקר תושבי עזה, אין להם אפשרות להכנס לישראל כבעבר, ושוק הנדל"ן, הפך להיות משותק. הגיעה השעה, לחדש את ענף הבניה באופן שיקרא לדורשי עבודה להכנס לענף זה ולהתמקצע בו איכותית, כדי שענף זה יוכל להמשיך לשגשג בזכות הכח העברי והיכולות של תושבי ואזרחי ישראל ולאו דווקא אזרחים זרים.

עד השביעי באוקטובר, נדל״ן בישראל משך אליו משקיעים מקומיים ומשקיעים זרים שגילו התעניינות גוברת בעקבות המגפה העולמית. בשנים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת בהיקף העסקאות שביצעו משקיעים שהחליטו לחזור הביתה לארץ מולדתם, אלו פגשו רגולציה נוקשה באופן יחסי שנועדה להבטיח יציבות ושקיפות בשוק. המלחמה טרפה את המגרש הנדל״ני והובילה לירידה בביקוש באזורים מוכי מלחמה, לתנודות במחירי הנדל״ן והקפאה של פרויקטים בתהליכי בנייה. אלו אילצו את הממשלה לבצע שינויים רגולטוריים מידיים כדי להגיב בזמן אמת למתרחש ולספק מענה מיידי ליזמים, לרוכשים ולשוכרי הדירות חסרי האונים. 

כדי לאפשר לענף הנדל״ן לשוב לפעילות כמה שיותר מהר ולקדם את שיקום המשק, הכריזה הממשלה על שורה של הקלות בתנאי הבנייה באזורים בהם נגרם נזק כתוצאה מפעילות צבאית. עוד בהקשר זה, אושרו הקלות בתהליכי האישור של תכניות בנייה קיימות על מנת להביא לחידוש מהיר של הפעילות בשטחי הבנייה. קבלנים ויזמים קיבלו תמריצים כלכליים לטובת תכנון ופיתוח פרויקטים חדשים באזורים שנפגעו מהמלחמה וניתנו הקלות מס הן למשקיעים והן ליזמים המעוניינים להשקיע בפרויקטים שמטרתם שיקום הנדל״ן בישראל. 

עבור הדיירים והרוכשים, השיקה המדינה תכניות סיוע פיננסי שמטרתן לסייע למשפחות שביתן נפגע באופן ישיר מהמלחמה, וכן ניתנו הלוואות מיוחדות בריבית נמוכה לצורכי שיפוץ ושיקום נכסים שנפגעו. כמו כן יזמה הממשלה פרויקטים לאומיים לשיקום תשתיות ומבנים פגועים, כמו גם שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות לשם יצירת תכניות שיקום עירוניות והקמה של יחידות דיור זמניות לקליטה של תושבים שפונו מאזורי לחימה. בתחום השכירויות הקימה הממשלה רגולציה מחמירה יותר על חוזי שכירות, במטרה להגן על שוכרים מפני מצבים דומים של אי ודאות בשוק. תקנות חדשות תוקננו למניעת העלאת דמי השכירות בצורה לא הוגנת בזמן משבר. 

המערכת המשפטית לא נשארה חייבת והתגייסה לטפל בסכסוכים בתחום הנדל״ן במהירות וביעילות רבות יותר, זאת בכדי להפחית את העומס ולסייע בשיקום השוק. כדי לעשות זאת, הוקמו ועדות מיוחדות לבדיקת סכסוכים הנובעים מהשפעות המלחמה. 

התערבות ממשלתית, אם כן, נועדה למנוע פגיעה כלכלית אנושה, ואולי אף מעבר לכך, במקרי קיצון דוגמת מלחמה, אך לא רק, המדובר על אמצעים לשמירה על כלכלת הנדלן וממילא כלכלת ישראל מפני תנודתיות עוצמתית שעלולה לקרות למשל כפי שהיה בארה"ב במשבר הסאב פריים בשנת 2008. הרגולציה בישראל אמנם מכבידה ולעיים מסרבלת, אך נועדה לשמור על יציבות בשוק הנדלן ועל הכלכלה הישראלית.