וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְ-הוָ-֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ ויקרא כו,מד

פעמים בודדות ביותר בתורה מוזכר הקב"ה כאלהיהם. כאן זו אחת הפעמים בסיום הקללות. ומדוע הקב"ה מדבר אל בני ישראל בריחוק כזה, ומדבר על אלהותו כאלוהות אחרת משל המדובר הוא חלילה על עבודה זרה, כמו שמוזכרים אלהים אחרים במקומות רבים בתורה?

הביטוי היחיד בתורה אני ה' אלוקיהם הוא בפסוק הזה, סימון של הקללות.

הקללות מטרתן לקרב את האדם אל בוראו באופן של עשיית המצוות מתוך אהבה ואם לא אהבה אז מיראה, כך, הגמ' במסכת סוטה דף לא. מציינת כי "תרווייכו רבנן צדיקי גמורי אמון מר מאהבה ואתון מר מיראה", הגמרא מלמדתנו כי גם העושה מאהבה וגם העושה מיראה מבורכים הם בבחינת צדיקים גמורים, כך שעשיית המצוות אם מאהבה אם מיראה מעלה את האדם לדרגה הגבוהה של אהוב בעיני השם, כך מסביר הרמבם את מהות הקללות בכך שאם אדם יפעל ויעבוד את השם על מנת שיהיה לו יותר טוב הרי הוא אהוב בעיניו של הקב"ה.

הביטוי אלהיהם מלמד אותנו כי גם בריחוק ועשית המצוות מנימוקים מוטעים אולם מאהבה ומרצון לקיים את רצון הבורא אם כך ואם כך, גם באופן חלקי הרי הוא מקיים את רצון הבורא.

כלומר אם גם לאחר הקללות האדם מגיע למסקנה שאני ה', אמנם זה כאלהיהם מיראה או מפחד, אבל עדיין זה אני ה'. כפי שיטת הרמבם עיקרם של דברים לעשות את דבר ה' במטרה לקבל טוב.