הבנקים חולשים על העולם הכלכלי בישראל כמו גם בכל העולם המתקדם. הבנקים אף חולשים על כל בתי האב ומשקי הבית, ובעצם מנהלים לנו את הכספים בין אם אלו כספי השקעות, כספים בחשבון העובר ושב וכספי משכורת והכנסה מעסק.

לשם ניהול תקין של חשבון הבנק, וקביעת מערכת יחסים תיקנית על פי החוק, נדרשת הקצאת מסגרת אשראי ללקוח. בעבר התאפשרה חריגה ממסגרת האשראי ואולם היום לאחר הוראות המפקח על הבנקים ועידכוני חקיקה, אין לאפשר חריגה ממסגרת האשראי ועל מנת לחרוג ממסגרת האשראי יש להקצות מסגרת אשראי גדולה יותר.

כאשר החשבון נותר ביתרת חובה והחיובים השוטפים גורמים לחריגה ממסגרת האשראי, הבנק נדרש להליכי גבייה. תחילה המדובר הוא בדרישה לתשלום החוב ולאחר מכן במידה והחריגה אינה מוסדרת, מקוצצת מיידית מסגרת האשראי, והבנק פונה להליכי גבייה משפטיים באמצעות עורך דין.

ההליך המשפטי המנוהל על ידי הבנק כפוף לעקרונות חברתיים ומשפטיים המתבססים על הוראות החוק והמפקח על הבנקים כשבראשם חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א 1981.

בחוק זה מוגדרת מערכת היחסים שבין הבנק ללקוחו, והדרישה לנאמנות והגינות מטעם הבנק בכל הקשור לניהול החשבון והתנהלותו מול הלקוח. הנחת המוצא היא שהבנק הינו תאגיד מעין סטטוטורי, דהיינו הכפוף לעקרונות ציבוריים, חברתיים ומנהלתיים ומאידך הוא נתפס כחזק מול הלקוח החלש.

הפסיקה בישראל, דנה רבות במארג היחסים שבין הבנק ללקוחו והגדירה דרך נכונה בה הבנק צריך לשרת את לקוחותיו השונים.

גם כאשר מתנהלת תביעה משפטית, עקרונות אלו חלים על הבנק, וגם אופי ניהול ההליך המשפטי מושפע מכך.

כך למשל, מצד אחד, הבנק רשאי לשמור על חיסיון בכל הקשור להתנהלות הביקורת הפנימית של הבנק, ואינו חייב לחשוף פרוטוקולים פנימיים של וועדות ביקורת למיניהן שדנו בתלונות של לקוחות כלפי הבנק או אפילו של עובדים כלפי עובדים אחרים. 

לשם כך נחקק חוק ספציפי, חוק הביקורת הפנימית, במסגרתו נקבע בסעיף 10 כי מסמך שהוכן על ידי המבקר הפנימי של הבנק יהיו חסויים בכל הליך משפטי ולא יוכלו לשמש כראיה. כך למשל אם הבנק החליט כי אחד מעובדי הבנק מעל בכספי הלקוח, וזאת לאור חוות דעת פנימית של המבקר של הבנק, לא ניתן יהיה להשתמש בחוות דעת זו כראיה בהליך השיפוטי. 

אולם אין בכך כדי להחליש את הלקוח באופן משמעותי מול הבנק בתביעתו או בהגנתו. שכן ישנם מסמכים רבים אותם נדרש הבנק להציג במסגרת ההליך האזרחי המתנהל בינו לבין הלקוח גם אם הלקוח הוא נתבע. על הבנק לחשוף לבקשת הלקוח את מסמכי פתיחת התיק, מסמכי העמדת הלוואה, מסמכים המאשרים את גובה הריבית, חתימות הלקוח ל כל מסמך, פרוטוקולים של הבנק בכל הקשור להתנהלות חשבון הלקוח ועוד. מסמכים אלו יכולים לשפוך אור יקרות על התנהלות החשבון ועל מחדלים רבים מאוד של הבנק בהתנהלותו מול לקוחו. 

בתיק משפטי מסועף, שניהלתי כשכיר במחלקת הבנקאות במשרד עורכי הדין שחר-רוזנשטיין, ייצגתי אחד מלקוחות הבנק בתביעת ענק שהוגשה כנגד הבנק בגין גרימת נזקים במיליוני שקלים עת מומשו נכסי מקרקעין על ידי הבנק בגין חוב נטען.

התביעה שהחלה בבית משפט השלום בתביעה של הבנק כנגד לקוחו, הועברה לבית המשפט המחוזי במסגרת התביעה שהוגשה על ידי הלקוח, בפסק הדין בבית המשפט המחוזי נקבע כי יש לבטל את אחד משטרי המשכנתא שנחתמו לטובת הבנק ובית המשפט העליון אף הוסיף מצידו פיצוי נוסף ללקוח.

תיק אחר שנוהל על ידי, עסק באדם שניהל חשבון בנק ואשר אחד מפקידי הסניף מסר לו מידע שגוי ועקב כך חרג ממסגרת האשראי והבנק ראה לנכון להעמיד את היתרה לפירעון מיידי. בהליך מהיר ונחרץ שניהלתי נסוג בו הבנק מדרישתו, והחוב לבנק הופחת ב 40% וכל ההגבלות כנגד הלקוח הוסרו.

פגישת ייעוץ, מקצועית, במשרדי, מומלצת בעיקר לאחר קבלת מכתב התראה מהבנק או חסימת ערוצי אשראי שונים על ידי הבנק או חברת האשראי.